קרינה בלתי נראית, אחריות נראית לעין
בשעה 1:23 לפנות בוקר ב-26 באפריל 1986, תושבי פריפיאט בצפון אוקראינה התעוררו מרעש חזק. כור מספר 4 של תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל התפוצץ, ו-50 טון של דלק גרעיני התאדו באופן מיידי, ושחררו פי 400 קרינה מזו של פצצת האטום בהירושימה. המפעילים שעבדו בתחנת הכוח הגרעינית והכבאים הראשונים שהגיעו נחשפו ל-30,000 קרינות רנטגן קטלניות בשעה ללא כל הגנה - ו-400 קרינות רנטגן שנספגו על ידי גוף האדם מספיקות כדי להיות קטלניות.
אסון זה עורר את התאונה הגרעינית הטרגית ביותר בהיסטוריה האנושית. 28 כבאים מתו ממחלת קרינה חריפה בשלושת החודשים שלאחר מכן. הם מתו בכאבים עזים עם עור שחור, פצעי פה ונשירת שיער. 36 שעות לאחר התאונה, 130,000 תושבים נאלצו לפנות את בתיהם.
25 שנים מאוחר יותר, ב-11 במרץ 2011, ליבת תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה דאיצ'י ביפן התפרקה בצונאמי שנגרם על ידי רעידת האדמה. גל בגובה 14 מטרים שבר את חומת הים, ושלושה כורים התפוצצו בזה אחר זה, ו-180 טריליון בקרל של צזיום רדיואקטיבי 137 נשפכו באופן מיידי לאוקיינוס השקט. עד היום, תחנת הכוח הגרעינית עדיין אוגרת יותר מ-1.2 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים רדיואקטיביים, והפכה לחרב דמוקלס התלויה מעל האקולוגיה הימית.
טראומה שלא נרפאה
לאחר תאונת צ'רנוביל, שטח של 2,600 קמ"ר הפך לאזור בידוד. מדענים מעריכים כי ייקח עשרות אלפי שנים לחסל לחלוטין את הקרינה הגרעינית באזור, וחלק מהאזורים אף עשויים להזדקק ל-200,000 שנות טיהור טבעי כדי לעמוד בתקני המגורים האנושיים.
על פי האו"ם, תאונת צ'רנוביל גרמה ל:
93,000 מקרי מוות
270,000 איש סבלו ממחלות כמו סרטן
155,000 קמ"ר של אדמה זוהמו
8.4 מיליון בני אדם נפגעו מקרינה
בפוקושימה, למרות שהרשויות טענו כי הקרינה במים הסובבים ירדה ל"רמה בטוחה", מדענים עדיין זיהו איזוטופים רדיואקטיביים כמו פחמן 14, קובלט 60 וסטרונציום 90 במי השפכים המטופלים בשנת 2019. חומרים אלה מועשרים בקלות באורגניזמים ימיים, וריכוז הקובלט 60 במשקעי קרקעית הים עשוי לעלות פי 300,000.
איומים בלתי נראים והגנה נראית לעין
באסונות אלה, האיום הגדול ביותר נובע דווקא מקרינה שאינה נראית לעין אנושית. בימים הראשונים של תאונת צ'רנוביל, לא היה אפילו מכשיר אחד שיכול היה למדוד במדויק את ערכי הקרינה, וכתוצאה מכך נחשפו אינספור עובדי חילוץ לקרינה קטלנית מבלי לדעת זאת.
לקחים כואבים אלה הם שהובילו להתפתחות המהירה של טכנולוגיית ניטור קרינה. כיום, ציוד ניטור קרינה מדויק ואמין הפך ל"עיניים" ול"אוזניים" של בטיחות מתקני גרעיניים, ובונה מחסום טכנולוגי בין איומים בלתי נראים לבין בטיחות האדם.
המשימה של שנגחאי רנג'י היא ליצור זוג "עיניים" זה כדי להגן על בטיחות האדם. אנו יודעים ש:
• כל מדידה מדויקת של מיקרו-סיוורט עשויה להציל חיים
• כל אזהרה בזמן עשויה למנוע אסון אקולוגי
• כל ציוד אמין מגן על הבית המשותף שלנו
מִןציוד לניטור רדיואקטיביות סביבתית ואזורית to מכשירי ניטור קרינה ניידיםהחל ממכשירי מדידה במעבדה ועד מכשירים סטנדרטיים לקרינה מייננת, מציוד להגנה מפני קרינה ועד פלטפורמות תוכנה לניטור קרינה, מציוד לגילוי רדיואקטיביות מסוג ערוצים ועד מכשירי ניטור חירום ובטיחות גרעיניים, קו המוצרים של Renji מכסה כל היבט של ניטור בטיחות גרעינית. הטכנולוגיה שלנו יכולה לזהות כמויות קטנות ביותר של חומרים רדיואקטיביים, בדיוק כמו זיהוי מדויק של טיפת מים חריגה בבריכת שחייה סטנדרטית.
לידה מחדש מאסון: טכנולוגיה מגנה על העתיד
באזור האיסור של צ'רנוביל, זאבים פיתחו גנים נוגדי סרטן, ומנגנוני החיסון שלהם שימשו בפיתוח תרופות חדשות, מה שהוכיח שאסונות מקדמים אבולוציה אדפטיבית. בצל אסונות גרעיניים, השילוב של טכנולוגיה ואחריות לא רק יצר נס של הגנה על החיים, אלא גם עיצב מחדש את עתיד הדו-קיום האנושי עם קרינה. אנו מאמינים שטכנולוגיה ואחריות יכולות גם ליצור ניסים כדי להגן על החיים.
לאחר תאונת פוקושימה, צוות מדענים בינלאומי הקים רשת ניטור קרינה טרנס-פסיפית. באמצעות ציוד גילוי רגיש ביותר, נתיבי הדיפוזיה של צזיום 134 וצזיום 137 עקבו אחריהם, וסיפקו נתונים חשובים למחקר אקולוגי ימי. רוח זו של שיתוף פעולה עולמי והגנה טכנולוגית היא בדיוק הערך בו דוגל רנג'י.
החזון של שנגחאי רנג'י ברור: להפוך למעצבת של אקולוגיה חדשנית בתחום גילוי הקרינה. "לשרת את החברה באמצעות מדע וטכנולוגיה וליצור סביבה חדשה לבטיחות קרינה" היא המשימה שלנו.
להפוך כל שימוש באנרגיה גרעינית לבטוח וניתן לשליטה, ולהפוך כל סיכון קרינה לגלוי בבירור. אנו לא רק מספקים ציוד, אלא גם מספקים מגוון מלא של פתרונות, החל מניטור ועד ניתוח, כך שטכנולוגיה גרעינית תוכל באמת להועיל לאנושות בבטחה.
נכתב בסוף
אסונות גרעיניים היסטוריים מזהירים אותנו: אנרגיה גרעינית היא כמו חרב פיפיות. רק ביראת כבוד ובמגן הטכנולוגיה נוכל לרתום את כוחה.
ליד חורבות צ'רנוביל, יער חדש צומח בעקשנות. בחוף פוקושימה, דייגים משליכים שוב את רשתות הדיג של התקווה. כל צעד שהאנושות עושה מתוך האסון הוא בלתי נפרד מהדבקות בבטיחות ובאמון בטכנולוגיה.
שנגחאי רנג'י מוכנה להיות השומרת במסע הארוך הזה - לבנות קו בטיחות עם מכשירים מדויקים ולהגן על כבוד החיים באמצעות חדשנות בלתי פוסקת. מכיוון שכל מדידת מילירואינטגן נושאת כבוד לחיים; כל דממה של האזעקה היא מחווה לחוכמה האנושית.
קרינה היא בלתי נראית, אך ההגנה מוגבלת!
קרינה בלתי נראית, אחריות נראית לעין
בשעה 1:23 לפנות בוקר ב-26 באפריל 1986, תושבי פריפיאט בצפון אוקראינה התעוררו מרעש חזק. כור מספר 4 של תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל התפוצץ, ו-50 טון של דלק גרעיני התאדו באופן מיידי, ושחררו פי 400 קרינה מזו של פצצת האטום בהירושימה. המפעילים שעבדו בתחנת הכוח הגרעינית והכבאים הראשונים שהגיעו נחשפו ל-30,000 קרינות רנטגן קטלניות בשעה ללא כל הגנה - ו-400 קרינות רנטגן שנספגו על ידי גוף האדם מספיקות כדי להיות קטלניות.
אסון זה עורר את התאונה הגרעינית הטרגית ביותר בהיסטוריה האנושית. 28 כבאים מתו ממחלת קרינה חריפה בשלושת החודשים שלאחר מכן. הם מתו בכאבים עזים עם עור שחור, פצעי פה ונשירת שיער. 36 שעות לאחר התאונה, 130,000 תושבים נאלצו לפנות את בתיהם.
25 שנים מאוחר יותר, ב-11 במרץ 2011, ליבת תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה דאיצ'י ביפן התפרקה בצונאמי שנגרם על ידי רעידת האדמה. גל בגובה 14 מטרים שבר את חומת הים, ושלושה כורים התפוצצו בזה אחר זה, ו-180 טריליון בקרל של צזיום רדיואקטיבי 137 נשפכו באופן מיידי לאוקיינוס השקט. עד היום, תחנת הכוח הגרעינית עדיין אוגרת יותר מ-1.2 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים רדיואקטיביים, והפכה לחרב דמוקלס התלויה מעל האקולוגיה הימית.
טראומה שלא נרפאה
לאחר תאונת צ'רנוביל, שטח של 2,600 קמ"ר הפך לאזור בידוד. מדענים מעריכים כי ייקח עשרות אלפי שנים לחסל לחלוטין את הקרינה הגרעינית באזור, וחלק מהאזורים אף עשויים להזדקק ל-200,000 שנות טיהור טבעי כדי לעמוד בתקני המגורים האנושיים.
על פי האו"ם, תאונת צ'רנוביל גרמה ל:
93,000 מקרי מוות
270,000 איש סבלו ממחלות כמו סרטן
155,000 קמ"ר של אדמה זוהמו
8.4 מיליון בני אדם נפגעו מקרינה
זמן פרסום: 20 ביוני 2025